Added Sep 22, 2013
כבר בילדותה ספיר מסיבה בלתי מובנת נקשרה לכלי עבודה. פטיש, מלחציים, פצירה קסמו לה ונראו לה כיצורים חיים המבקשים שיבראו בעזרתם משהו חדש. הדרך לאומנות ריקוע הייתה ארוכה ומפותלת. ספיר סיימה ביה"ס לאומנות ולמדה במכללה לאומנות באודסה באוקראינה ואחר כך עלתה ארצה וכבר כאן התגלה אצלה כשרון חדש. הפרחים והחיות של ספיר, העשויים קרמיקה, הוי כל כך מוצלחים ויפים, שספיר הוזמנה ללמד קרמיקה. אחר כך הגיע זמנן של תמונות מעור. ספיר גזרה ושמרה חתיכות עור ממגפיים ותיקים ישנים ויצרה מהן תמונות מופלאות, מקרינות צבעוניות ומסתורין. אבל ספיר הרגישה שכל זה רק תקופה התחלתית באומנות שלה, היא חשה שעוד מאט יגיע משהו שיביא לידי ביטוי את המזג והנטיות האומנותיות שלה. ספיר הבינה שזה הרגע כאשר פגשה את גבריאל שלומשווילי - אומן גרוזיני ותיק, היוצר בתחום ריקוע בנחושת. הוא פתח בפניה את העולם הקסום של ריקוע.
ספיר התחננה שהאומן ילמד אותה. מהר מאוד היא הסתגלה בתחום, למדה סודות של מקצוע, ויצרה גלריה שלמה של עבודות. המורה שלה העריך מאוד את הישגיה. ואז ספיר הגשימה את חלומה – לאחר הצלחה בתערוכת "נחושת מדברת" בגלריה ירושלמית, הציעו לספיר סטודיו משלה, ב"בית אות המוצר",ממש מול חומותיה של העיר העתיקה בירושלים. שם ספיר יוצרת לא רק תמונות, אלה גם פסלים.
ספיר מספרת : "נחושת היא חומר נפלא. פעם בזמנים קדומים נחושת נחשבה יותר יקרה מזהב. יכול להיות בגלל התכונות המרפאות שלה. מי שעוסק בנחושת אף פעם אינו סובל מדלקת פרקים ובעיות לחץ דם. מילה "נחושת" באה מלשון "נחש" ורעל נחשים ידוע ביכולת הטיפולית שלו.
מתכת רכה וחמימה, גמישה בידיים של האומן, הנחושת מאפשרת לבטא מצב רוח ולהעביר אנרגיה, ומקסימה לא רק בעבודה על התמונה דו-מישורית ושטוחה, אל בעבודות פיסול."
כאשר טיילה ספיר ברחובות העיר ירושלים היא התאהבה בה ובאבניה העתיקות הטומנות את ההיסטוריה הקדומה של עולמינו. כך בירושלים נולד רעיונה לשתף עבודה בנחושת ובאבן. פרחים המתעוררים לחיים בנחושת, גוחנים קצת עם הרוח, צומחים מסדק באבן, שחוסר-תנועתה מדגיש את החיבור בין נצח והרגע.
ציפורי אגדות יונקות נקטר מפרחים ועוצרות באוויר, ואנחנו שומעים את הפרפור כנפיהן...
כל זה: האבנים, הפרחים והציפורים יוצרים עולם מיוחד נהדר, העולם של ספיר גלמן.
העבודות של ספיר נמצאות בקולקציות פרטיות בישראל, ארה"ב, גרמניה ורוסיה.